החיבור שלי אל ילדים נובע מאותו מקום ילדי ומלא דמיון שבתוכי, ומהווה השראה עמוקה לדרכיי וליצירתי עד היום.

​

אני מאמינה שילדים הם כמו צמחי בר –

אותנטיים עד העצם – ויש לתת להם להיות מה שהם

 – לא לתקן אותם ולא לשנותם – הם יודעים הכול –

רק לנכוח במחיצתם, בהקשבה ובכבוד, כשהם גדלים

ועוברים עליות ומורדות, פרידות וגעגועים.

 

אחרי תקופה ארוכה שהובלתי כיתת גן,

החלטתי לרוץ יחפה, כמו שהבטחתי לעצמי בילדותי,

אל עולם האמנות. השתתפתי בתערוכת צילום,

אני רוקדת פלמנקו, שיחקתי בהצגות ובסרטים

והוצאתי ספר שירה – כל זה היה בתוכי וחיכה

להתגשמות.

​

כבר עובדת על הגשמה של דברים חדשים ונפלאים –

ליז הופמן, שחקנית, כותבת שירה וצלמת.